שאלות תרגול לבגרות - שאלות קטע קריאה (פרק שלישי)

שימו לב שתמיד יופיעו שלוש שאלות אחרי קטע אנסין ועליכם לבחור ולענות רק על שתיים מתוכן.

 

קטע 1

אירופים מפגינים נגד המלחמה בעיראק.

אנשים רבים בבריטניה אינם מרוצים מכך שכוחות הצבא הבריטי טרם יצאו מעיראק, אליה נכנסו לפני יותר משנתיים. "אנחנו הכנסנו את העיראקים לבלגן הזה ואנחנו צריכים לעזור להם לצאת ממנו", קראו מפגינים רבים בלונדון.

כ – 50 אלף בני אדם ערכו צעדת מחאה בלונדון, מהייד פארק אל השגרירות האמריקנית בעיר. עם זאת, רבים מהמפגינים בלונדון הודו כי אם הכוחות האמריקניים והבריטים ייצאו מעיראק, מצבה ייהפך לגרוע יותר. באיסטנבול שבטורקיה הפגינו כ- 15 בני אדם. שני מפגינים לבשו מדים של צבא ארצות הברית וביימו התעללות במפגין אחר, שהיה לבוש כעציר עיראקי וחבש שק על ראשו. המפגינים נשאו שלטים שעליהם נכתב "בוש הרוצח – צא החוצה". הפגנות בהיקפים קטנים יותר נערכו בסקנדינביה ובספרד.

במקביל להפגנות נמשך הטרור בעיראק, הפוגע בחיילים האירופים כמו גם בעיראקים עצמם.

 

1. הסבירו מהו עקרון שלטון העם והדגימו כיצד הוא בא לידי ביטוי בקטע.

2. ציינו מנגנון פיקוח בלתי פורמלי והדגימו כיצד הוא בא לידי ביטוי בקטע.

3. הסבירו כיצד מתממש עקרון הגבלת השלטון באמצעות המנגנון שציינתם בסעיף ב'.

 

 

קטע 2

בין השלטון המרכזי ובין הרשויות המקומיות קיים מתח תמידי. מצד אחד הרשויות המקומיות מעוניינות 

לזכות באוטונומיה ובעצמאות רבות ככל האפשר, ומצד אחר השלטון המרכזי צריך לפקח על הפעילות 

של הרשויות המקומיות ולבקר אותן כדי להבטיח מִנהל תקין וחוקי. השלטון המרכזי מגביל את הרשויות 

המקומיות בחקיקה, כך למשל הכנסת היא הקובעת את הגובה המרבי (המקסימלי) של מִסי הארנונה שיכולות הרשויות המקומיות לגבות מתושביהן. אך הרשויות דורשות להרחיב את הסמכויות ואת האחריות שלהן כדי שיוכלו לשפר את השירותים לתושבים בתחומים כמו חינוך, תשתיות, בנייה ומסחר. 

לדעתי, הפיקוח כיום על פעילות השלטון המקומי איננו מספק ומן הראוי לבחון נושא זה לעומק. גורמי 

הפיקוח מתקשים לעתים לפעול ביעילות הנדרשת כדי לבקר באופן הולם את הרשויות המקומיות. לדוגמה, משרד מבקר המדינה אמנם עורך ביקורות ברשויות מקומיות, אך אלה נעשות לעתים רחוקות מדי — רק מדֵי כמה שנים או בעקבות פניות שהמבקר מוצא שראוי לבדוק אותן.

אני סבור שהתקשורת המקומית היא אחד מהכלים שהפיקוח על הרשויות המקומיות יכול להיעזר בהם. למען רווחת התושבים התקשורת צריכה לעמוד על המשמר ולספק לאזרחים את המידע הדרוש להם על הנעשה ברשות המקומית, כדי שיישמר האינטרס הציבורי. 

(מעובד על פי גלובס 16/1/14)

1. הצג את התלות של השלטון המקומי בשלטון המרכזי. הסבר כיצד תלות זו באה לידי ביטוי בקטע.

2. הצג את המושג מנגנון פיקוח וביקורת פורמלי. הסבר כיצד מנגנון פיקוח וביקורת פורמלי אחד בא לידי ביטוי בקטע.

3. הצג את תפקיד התקשורת בגיבוש השקפת העולם הפוליטית של האזרח. הסבר כיצד תפקיד זה בא לידי ביטוי בקטע.

 

 

קטע 3

לאחר הבחירות לרשויות המקומיות חלים בדרך כלל שינויים בהרכב של בעלי התפקידים במוסדות השלטון המקומי: ראשי ערים וראשי מועצות מתחלפים וגם חברי מועצה מתחלפים, וחדשים נכנסים במקומם. רק דבר אחד נשאר קבוע — היחסים בין השלטון המקומי לממשלה. כבר עם קום המדינה הכריז שר המשפטים שיש להעניק לרשויות המקומיות עצמאות מוחלטת. אולם מאז ועד היום רק פחתה העצמאות שלהן, עד שמועצת העיר נעשתה גוף מִנהלי שהוא הזרוע הביצועית של השלטון המרכזי, ולא יותר. 

כיום מקובל בעולם לעודד ביזור סמכויות בתחום הפוליטיקה, הכלכלה והמִנהל. פירוש הדבר הוא הענקת סמכויות מן השלטון המרכזי לשלטון המקומי והענקת מידה של אוטונומיה לרשויות המקומיות. 

במערב אירופה למשל הורחבו מאוד הסמכויות של הרשויות המקומיות. 

לדעתי, הגיע הזמן שגם בישראל יורחבו הסמכויות של השלטון המקומי ויוגדרו בחקיקה בכנסת. חקיקה 

זו צריכה להתקיים בשיתוף מומחים. הם יסייעו לנסח את החוק, ואף יציעו דרכים להרחבת הסמכויות של 

הרשות המקומית. עבודת המומחים תביא בחשבון את צורכי התושבים, וההצעות של המומחים יועלו לדיון 

בכנסת.

כדי לזרז את השינוי במעמד הרשות המקומית אני מציע להשתמש גם ברשתות החברתיות כמו פייסבוק 

וטוויטר. פעילות של קבוצות ברשתות אלה הוכחה כיעילה. כאשר מסרים מהרשתות החברתיות התפרסמו 

בעיתונות הכתובה והמשודרת נגרמו שינויים בתחומים שונים. אני סבור שחברי הקבוצות יוכלו להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות בשלטון המרכזי כדי שיפעלו לשיפור המעמד של הרשות המקומית, וכך יוכלו נבחריה לקדם תחומים החשובים לתושבים.

(מעובד על פי הארץ, 12/5/13)

 

1. הצג את התלות של השלטון המקומי בשלטון המרכזי בישראל. הסבר את עמדת הכותב בנוגע לתלות זו.

2. הצג שניים מן השלבים בחקיקת חוק בישראל. הסבר כיצד אחד משלבי החקיקה בא לידי ביטוי בקטע. 

3. הצג את מקורות המידע של התקשורת. הסבר כיצד השימוש במקורות אלה בא לידי ביטוי בקטע.

 

קטע 4

הרשויות המקומיות הערביות, רובן ככולן, סובלות ממחסור במקורות כספיים, מכיוון שההכנסות ממסים 

המוטלים על התושבים מעטות ביותר. ביישובים עצמם יש מעט מאוד מפעלים ומקורות פרנסה אחרים, לכן רוב התושבים נאלצים לצאת מהיישוב שבו הם גרים כדי לחפש עבודה.

כמעט כל היישובים הערביים מרוחקים גאוגרפית ממרכזי התעסוקה, והתחבורה הציבורית המחברת ביניהם פועלת בתדירות נמוכה. כדי להגיע למקומות העבודה, התושבים נאלצים ללכת מרחק רב עד תחנת האוטובוס ולהמתין לאוטובוס זמן ממושך. ליקויים אלה מקשים על התושבים להשתלב בשוק העבודה וגורמים להם קשיים כלכליים.

ראשי הרשויות המקומיות הערביות מעוניינים שיישוביהם יהיו חלק מתכנית פיתוח ארצית לתעסוקה 

ולתחבורה שבעקבותיה יינתנו אישורים להקמת מפעלים בשטחי יישוביהם. אולם לדעתי אין די בכך. כדי 

שתושבי יישובים אלה יוכלו להשתלב בענפי תעשייה מתקדמים, עליהם לרכוש השכלה מתאימה. לכן על 

הממשלה להקצות תקציב מיוחד כדי לקדם את רמת ההשכלה העיונית והמקצועית של התושבים. כמו כן עליה לסייע במימון הלימודים החל בגן הילדים וכלֵה במוסדות להשכלה גבוהה. 

גם התקשורת צריכה לתרום לשיפור המצב: חשוב שאמצעי התקשורת בישראל יעסקו בנושאים אלה באופן שוטף באמצעות פרסום כתבות, תמונות וסיפורים אישיים. 

אני מקווה שהתקשורת תמריץ את נבחרי הציבור להעלות נושאים אלה לדיון במליאת הכנסת ובישיבות 

הממשלה, כדי לממש את דרישת ראשי הרשויות ולסייע בפתרון הבעיות.

(מעובד על פי YNET, אוחזר בתאריך 12/7/11)

 

1. הצג שתיים מהסמכויות של הרשות המקומית. הסבר על פי הקטע כיצד הרשות המקומית פועלת למימוש סמכות אחת שלה.

2. הצג את המושג "הזכות לחינוך". הסבר כיצד זכות זו באה לידי ביטוי בקטע.

3. הצג את כוחה של התקשורת בהשפעה על המתרחש במדינה דמוקרטית. הסבר כיצד כוח זה של התקשורת בא לידי ביטוי בעמדה של כותב הקטע.

 

קטע 5

האם תקשורת ההמונים בארץ משקפת כראוי את המצב של קבוצות שונות בישראל? לדעתי — לא. 

אני טוען שהתקשורת הארצית בשפה העברית מתעלמת מסוגיות מרכזיות המעסיקות חלקים מהציבור, 

ולכן הן לא מגיעות לשיח הציבורי בישראל. 

למשל, במערכת הבחירות האחרונה תיארה העיתונות העברית פעילות של המפלגות שהתמודדו בבחירות, והבליטה את ההבדלים ביניהן. אולם המפלגות המייצגות את המגזר הערבי הוצגו כיחידה אחת, אף על פי שהמצעים שלהן שונים זה מזה. דוגמה לשוני זה הן השקפותיהן השונות בנוגע לאופייה הרצוי של מדינת ישראל. המפלגות גם פונות לקהלים שונים ופועלות בשם קבוצות שונות בציבור הערבי, ואף על פי כן לא זכתה הפעילות הייחודית של כל מפלגה לסיקור נפרד בעיתונות העברית.

דוגמה נוספת: העיתונות המקומית מתארת פעילות של עמותות ציבוריות וארגונים חברתיים המתקיימת במגזרים שונים. אולם בתקשורת הארצית לא מזכירים פעולות של ארגונים אלה. 

נראה כי הסיבה העיקרית ליחס זה היא החשש מאחוזי צפייה (רייטינג) נמוכים של משדרי טלוויזיה, ומירידה בתפוצת העיתונים. סיבה נוספת, לדעתי, היא שהתקשורת הארצית לא העסיקה עד כה די עיתונאים המייצגים את הקבוצות השונות באוכלוסייה. אנו רואים שאם יש יותר עיתונאים המכירים את הצרכים האמִתיים ואת התרבות של המגזרים השונים, הנושאים המעסיקים מגזרים אלה נראים ונשמעים יותר בתקשורת הארצית. ככל שישולבו אנשי תקשורת רבים ממגזרים שונים בכלי התקשורת הארצית, כך יתאפשר לגוונים השונים של החברה בישראל לבוא לידי ביטוי ולקחת חלק בדיונים ציבוריים, ואולי בדרך זו לחזק את תחושת השייכות שלהם לחברה הישראלית.

(מעובד על פי מאמר מאתר אהלן, 12/11/10)

 

1. הצג את תפקיד התקשורת במדינה דמוקרטית בהבניית המציאות. הסבר כיצד תפקיד זה של התקשורת בא לידי ביטוי בדברי הכותב.

2. הצג מהי מפלגה? הסבר כיצד אחד מתפקידי המפלגות במדינה דמוקרטית בא לידי ביטוי בקטע.

3. הצג את עקרון הפלורליזם. הסבר כיצד עקרון הפלורליזם, בתחום החברתי או בתחום התרבותי, בא לידי ביטוי בקטע.